נדחתה תביעת חשמלאי שעבד במועצה המקומית גני תקווה כנגד מנכ"ל המועצה בגין לשון הרע

1.         התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים על סך 150,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע.

2.         התובע עבד כחשמלאי במועצה המקומית גני תקווה - הנתבעת 2 בין התאריכים 19/10/99 עד 29/4/02. אז פוטר.

3.         הנתבע 1 הוא מנכ"ל המועצה המקומית גני תקווה והנתבעת 2 היא המועצה המקומית גני תקווה.

4.         תמצית טענות התובע:

א)         התובע טען, כי ביום 29/4/02 הוא נקרא לחדרו של הנתבע 1  מבלי שניתנה לו התראה מראש ובנוכחות מנהלת כוח האדם במועצה - הגב' אלישבע חסן, ומנהל מחלקת התשתיות - מר יצחק רפאלוביץ.

הנתבע 1 החל להטיח בתובע בצורה בוטה האשמות קשות ומשפילות תוך ייחוס עבירות פליליות לתובע ובסוף אותה שיחה הודיע, כי התובע מפוטר בגין אותן עבירות פליליות.

ב)         התובע טען, כי הנתבע 1 פרסם לשון הרע נגדו פעם נוספת, כאשר חזר על האשמות אלו בפני וועד העובדים של המועצה בניסיון לשכנע אותם להסיר את התנגדותם לפיטורין של התובע. ואירוע זה היה ביום 13/5/02.

ג)          התובע טען, כי כתוצאה מאותו אירוע טראומטי שאירע ביום 29/4/02 הוא נכנס למשבר נפשי קשה ומטופל אצל אנשי מקצוע.

האירוע הוכר במוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

ד)         התובע טען, כי בגין שני הפרסומים הללו, נגרמו לו נזקים והוא דורש פיצוי על פי סעיף 7 א'  (ב') לחוק איסור לשון הרע בצירוף סעיף 7 א (ג) לחוק איסור לשון הרע.

כלומר, בגין כל פרסום הוא דורש 100,000 ש"ח ובסה"כ 200,000 ש"ח.

לצרכי אגרה העמיד את התביעה על סך 150,000 ש"ח.

5.         תמצית טענות הנתבעים:

א)         הנתבעים הכחישו פרסום לשון הרע נגד התובע.

ב)         הנתבעים טענו, כי אותה ישיבה שהתקיימה ביום 29/4/02 היתה ישיבת שימוע.

ג)          הנתבעים טענו, כי התובע הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה כנגד המועצה המקומית בטענה כי הליך פיטוריו נעשה שלא כדין וציטט שם את מה שלטענתו נאמר לו בהליך השימוע.

הושגה הסכמה בין הצדדים אשר קיבלה תוקף של פסק דין ומתן פיצוי בתיק דנן משמעותו כפל תשלום בעשיית עושר ולא במשפט מטעם התובע.

ד)         הנתבעים טענו, כי אותן אמירות המיוחסות להן במסגרת הליך השימוע לפני הפיטורין לא נאמרו ובמסגרת אותו הליך שימוע נאמרו אמירות אחרות שהיה בהן משום הסבירות והלגיטימיות לצורך בירור לגיטימי של טענת מעביד כלפי עובד. ואין בהן משום לשון הרע.

ה)         הנתבעים טענו, כי התובע פוטר ביום 29/4/02 לאחר שהתגלו כשלים מקצועיים, התנהגותיים ומשמעתיים חוזרים ונשנים בעבודתו. התקבלו נגדו תלונות מגורמים שונים. ולאחר שהתגלו בעבודתו כשלים מקצועיים חמורים הקשורים באירועי יום העצמאות לשנת 2002 אשר ארגנה המועצה, החליטו מנהלי המועצה כי אין כל טעם להמשיך ולהעסיקו.